כמעט כרגיל

חֹדֶשׁ וְאַרְבָּעָה יָמִים לִפְנֵי יוֹם הֻלַּדְתָּהּ הַשִּׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מָצְאָה צֶמַח שֶׁהָיָה שֶׁל
סַבָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁמֵּת לִפְנֵי שֶׁנּוֹלְדָה, עֲשׂוּי גִּבְעוֹלִים, גִּבְעוֹלִים, כְּמוֹ קַקְטוּס קָטָן.
הִיא מְפָרֶקֶת וְשׁוֹתֶלֶת כָּל גִּבְעוֹל בִּכְלִי זְכוּכִית קְטַנְטַן, כָּל כָּךְ זָעִיר עַד שֶׁקָּשֶׁה
לְמַלֵּא אוֹתוֹ אֲדָמָה. בְּסַבְלָנוּת הִיא יוֹצֶקֶת חוֹל אֶל הַכֵּלִים וְטוֹמֶנֶת בְּכָל אֶחָד
גִּבְעוֹל.

מתוך 'ביוגרפיה'

ספרה החדש של גורני מבטא ברבגוניות את חיי היומיום, את זיכרונותיה האישיים והמשפחתיים, תוך שזירת הדורות הקודמים בהווה המתמשך. שירתה מבוטאת בקצבים משתנים, עתים כהבזק מהיר, עתים כתיאור מתמשך הנפרש על פני מסכת חייה. 

*

ד"ר עדנה גורני היא אקולוגית ומרצה לשעבר בתכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת חיפה.

ספריה: בין ניצול להצלה: תיאוריה אקו פמיניסטית של יחסי טבע, תרבות וחברה בישראל (עיון, פרדס 2011): גרר ועילוי (שירה, גולם חדש 2014): דיוקן זואולוגי לקסיון, זוכה פרס קרן גולדברג 2020 (פרוזה, פרדס 2020): דברים שמצאתי במחסן המשפחתי (פרוזה,אחוזת בית 2020).

עורכת מדור שירה בכתב העת ‘אקולוגיה וסביבה’.

______________

ביקורת על הספר:

ד"ר ענבל קליינר על "כמעט כרגיל" מאת עדנה גורני בכתב העת "המוסך", של הספריה הלאומית