הממלכות הפראנקיות של ירושלים ועכו

בראש אסופה זו מובאות שתי סקירות: הראשונה, שכתב מבקר אלמוני מאירופה בשנים 1187-1168, מתארת את ממלכת ירושלים; השנייה משרטטת את קווי ההיכר העיקריים של ממלכת עכו. הפרקים הבאים, מציגים כמה וכמה תגליות בחקר שתי הממלכות הפראנקיות, ואלה העיקריות שבהן: החקיקה הראשונה של ממלכת ירושלים – תקנות ועידת שכם (1120) – מושפעת במידה רבה מחקיקה ביזנטית מוקדמת הרבה יותר; שרידי חיבור מאמצע המאה השתים-עשרה זורעים אור רב על פעילותם של נזירים מתבודדים בגליל, לחוף הכינרת וב"הר השחור" שמצפון לאנטיוכיה; בתי המרחץ של הפראנקים נבנו על פי המתכונת של בתי המרחץ בעולם האסלאם; בית החולים של המסדר ההוספיטלארי בירושלים הושפע מבתי החולים בעולם האסלאם.

למסע הצלב הרביעי, שכבש את קונסטנטינופול ב-1204, הייתה חזית שנייה בממלכת עכו. ציור מן המאה השבע-עשרה, מפות ישנות, תצלומי אוויר ועוד עדויות מוכיחים שעכו הפראנקית הייתה גדולה הרבה יותר מעכו העתיקה של היום, זו המוקפת בחומה העות'מאנית, ודומים מאוד הדברים גם ביפו. המוסלמים הבינו היטב את רעיון מסע הצלב, ואילו הצלבנים לא היו מודעים לרעיון הג'האד.

ב"ז קדר, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה עולמית ומקומית, ממסעי הצלב עד תצלומי אוויר כמקור לתולדות א"י במאה העשרים, מגילוי חיבורים מימי הביניים עד חשיפת עברו הנאצי של היסטוריון גרמני נודע. היה נשיא האגודה הבין-לאומית לחקר מסעי הצלב ועורך-מייסד של כתב העת שלה, יו"ר מועצת רשות העתיקות, וסגן נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים. ב-2019 זכה בפרס א.מ.ת., ב-2020 – בפרס ישראל בהיסטוריה, וב-2024 – בפרס האקדמיה הצרפתית.

פרופ' קדר הוציא במוסד ביאליק גם את ספרו "מחקרים בהיסטוריה עולמית בקורות היהודים וארץ ישראל".